|
גיליון מספר 5 | 01.01.1970
קרינה קוסמית ואקלים
ניר שביב
תכולת גזי חממה, בעיקר הפחמן הדו-חמצני, נחשבת בדרך-כלל כגורם מרכזי המניע שינויים באקלים כדור הארץ. אולם, קיימות עדויות אמפיריות בלתי תלויות המצביעות על כך שפעילות השמש ושינויים בשטף הקרינה הקוסמית (שק"ק) ממקורות גלקטיים עשויים למלא תפקיד חשוב בשינויים האקלימיים הנצפים. אנו סוקרים את ההתפתחות ההיסטורית של קשר זה, החל ממתאם הקיים לכאורה בין פעילות השמש ואקלים, ועד לאינדיקציות בלתי תלויות המצביעות על כך שהקרינה הקוסמית היא למעשה החוליה החסרה בין שינויים בפעילות השמש, המאפננים את שטף הקרינה הקוסמית, והשינויים האקלימיים. נציין גם כי קיימות עדויות המראות שקשר זה נוצר ככל הנראה דרך התפקיד שממלאת היוניזציה הטרופוספרית בתהליך יצירת העננות.
כמו כן, שינויים בשק"ק, המתעוררים עקב מעברים תקופתיים בזרועות הספירליות של שביל החלב ושאינם קשורים לפעילות השמש, תואמים את תקופות הקרח הגלובליות. נראה, אם כן, שהשינויים בשטף הקרינה הקוסמית, אם כתוצאה מפעילות השמש, או בעקבות המסע הגלקטי של מערכת השמש שלנו, הם מניע עיקרי של האקלים.
אודות המחבר
:
ד"ר ניר שביב הנו מרצה בכיר במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עוסק במגוון רחב של תחומי מחקר באסטרופיזיקה הקשורים ברובם ליישום בעיות בהידרודינמיקה, מעבר קרינה או פיזיקה של אנרגיות גבוהות למגוון רחב של גופים – מכוכבים וגופים קומפקטיים ועד לגלקסיות וליקום הבראשיתי. מחקריו על הקשר האפשרי בין קרניים קוסמיות והקשר בין הזרועות הספירליות בשביל החלב ותקופות קרח על פני כדור הארץ עוררו עניין רב הן בספרות המדעית והן בעיתונות הכללית.
|
