שנת 2009 הוכרזה על ידי אונסק"ו,  ארגון החינוך, המדע והתרבות של או"ם,  כשנת האסטרונומיה הבינלאומית (IYA 2009). ב-2009 ימלאו 400 שנה מאז התבונן אדם לראשונה בגרמי השמים כאשר הוא חמוש בטלסקופ. חוויה זאת נפלה בחלקו של גליליאו גליליאי שעשה זאת ב-1609. הייתה זאת אבן דרך חשובה במסע הארוך והמרתק של האנושות לעבר היקום הסובב אותנו.

גליליאו גלילאי

מנסחי ההכרזה באונסק"ו נתנו הסבר מאלף על חשיבותה של IYA 2009 ויעדיה, קרי: "השמים, המורשת האוניברסאלית המשותפת שלנו, הם חלק אינטגראלי מסביבתנו כפי שהיא נתפשת ע"י האנושות. האדם צפה תמיד לשמים, אם בנסותו להבין את הנצפה ואם על מנת להבין את החוקים הפיזיקאליים השולטים בו. להתעניינות זאת באסטרונומיה השלכות מרחיקות לכת על התפתחות המדע, הפילוסופיה, הדת, התרבות ועל תפישתנו את היקום בכללותו".

לשנת האסטרונומיה הבינלאומית, כמו לשנת הפיזיקה הבינלאומית שהוכרזה ב-2005, תפקיד חשוב במאמץ לגשר על הפער ההולך ומתרחב בין הקהילייה המדעית לבין הציבור הרחב, ציבור משלם המיסים, שבלעדיו ה"רכבת המדעית" הייתה פשוט נעצרת. המחקר המדעי המודרני זקוק להשקעות הולכות וגדלות, הן במשאבי כוח אדם והן בהשקעות במעבדות ובמכוני מחקר. לדוגמה, הקמת המאיץ הגדול ב- CERN, ה-LHC, יעלה למשלם המיסים בין 3.2 ל-6.4 מיליארד יורו. טבעי אם כן שגם הקהילייה המדעית נעשית מודעת יותר לחשיבות העמקת האוריינות והתרבות המדעית של כלל הציבור, ובעיקר של הנוער.

יכולתו לתצפת את גרמי השמים באמצעות טלסקופ היה אירוע מכונן בהווייתו של האדם, ביצירת הקשר עם היקום הסובב אותנו. אולם במאה ה-17 לאירוע זה היו שותפים מעטים מאוד. אירוע המכונן הבא מסוג "המפגשים האישיים" התרחש ב-1957 עם שיגורו של הספוטניק, הלוויין המלאכותי הראשון, שפתח את תקופת החלל. אבני דרך בתקופה זאת היו ללא ספק נחיתת האדם על הירח בתוכנית אפולו, הקמת תחנת החלל הבינלאומית ושיגורו ב-1990 של טלסקופ החלל ע"ש האבל, והוא ממשיך לחוג במסלול סביב כדור הארץ בגובה 576 ק"מ  במשך כשני עשורים. תיקצר כאן היריעה לתאר את "מבול" המידע שסיפק האבל במשך כ-20 שנות פעולתו (ראה www.hubblesite.org ).

הספוטניק, הלוויין המלאכותי הראשון

הצעדים הראשונים של האדם על הירח

אולם נראה כי התגליות המרתקות והמרגשות ביותר קשורות בגילוי כוכבי לכת אקסטרה-סולריים החגים סביב כוכביהם, ביניהם גם "דמויי כדור הארץ". עד כה נתגלו 293 כוכבים בעלי מערכת פלנטארית ו-347 כוכבי לכת אקסטרה-סולריים, אולם אף אחד אינו דמוי כדור הארץ. חקר כוכבי לכת אקסטרה-סולריים מתרחב בקצב מהיר בציפייה לאירוע מכונן הבא, החשוב ומרחיק לכת ביותר, גילוי סימני חיים מחוץ למערכת השמש, ואולי אף גילוי ציביליזציות רחוקות.
     

האבל - טלסקופ החלל

בין המאמרים המובאים בהוצאה זאת של פיזיקה פלוס מקוון, בנושא המרתק של כוכבי לכת אקסטרה-סולריים ואסטרוביולוגיה עוסק מאמרו של דן מעוז: "כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, חיים מחוץ לכדור הארץ, ולמה זה חשוב" (המאמר המלא בשפה האנגלית). האבל איפשר גם הצצה אל היקום הקדום והחלקיקים שמילאו אותו אחרי המפץ הגדול. הפיזיקאים ממתינים "בנשימה עצורה" להפעלה (ללא תקלות) של מאיץ הדרונים הגדול (LHC ) ב-CERN שיאפשר "מיני-שחזור" של המפץ הגדול עם הופעת "מרק חלקיקים" ראשיתי, כולל החלקיק המבוקש ביותר, חלקיק היגס שהעניק את המסה, חלקיק שעילם גרוס קורא לו החלקיק האלוהי במאמר המתפרסם כאן בשתי השפות, עברית ואנגלית: עילם גרוס: "החיפוש אחרי החלקיק האלוהי".

גילוי כוכב לכת אקסטרה-סולרי בשיטת חילוץ הספקטרום של האור המוחזר ע"י כוכב הלכת

החוליה החסרה במודל הסטנדרט, בוסון היגס

 
מהנתונים שסיפק האבל התברר שבגלקסיות ספירליות מהירות הסיבוב של הכוכבים אינה תואמת את החיזוי על פי חוקי ניוטון, דבר שהוביל להנחת קיומם של חומר אפל ואנרגיה אפלה ביקום, עד כ-95% מכלל החומר. בנושא זה עוסק מאמרו של גיאורג וולשין מאוניברסיטת היידלברג "הצד האפל של היקום". מרדכי (מוטי) מלגרום הציע כבר לפני כ- 25 שנים תחליף לדינמיקה ניוטונית, פרדיגמה בשם MOND שאינה נזקקת לחומר האפל על מנת להסביר את התופעות שנצפו. מאמרו של מוטי מילגרום: MOND – עת לשינוי כוון חשיבה? מסביר מה עומד מאחורי MOND. המאמר מופיע במלואו בשפה האנגלית, עם תקציר בעברית.
    

הצד האפל של היקום

 נוח ברוש עוסק במאמרו "...כי אפר אתה ולאפר תשוב" במרחב הבין-כוכבי, שאינו ריק כלל. הוא מכיל אטומים ופרודות של גז וגם גרגירי אבק קוסמי. עניין מיוחד יש בגילוי חלקיקים גדולים יחסית שיתכן ויש להם יכולת בליעה חלקית של האור המגיע אלינו לכל אורך הספקטרום, דבר שיש בו כדי לגרום להסחה של האור המגיע אלינו מגלקסיות רחוקות, לאדום. אכן, עוד תיאוריה מפתיעה שיש כדי להסביר את ההאצה של התפשטות היקום מבלי להזדקק לחומר ואנרגיה אפלה. 

דוגמית של אבק בין-פלנטארי שנאסף ע"י מטוס U2 באטמוספרה העליונה

    
אבי לייב ואברי ברודריק מתארים במאמרם "בצילו של חור שחור" את השיטות באמצעותם הם מצליחים "למפות" את צלליתו של החור השחור הגדול ביותר השוכן במרכז הגלקסיה שביל החלב.

הטכנאי הווירטואלי "בוחן את הטלפון הסלולרי במרחב-זמן של חור שחור

                                   
צבי פירן מספר לנו את סיפורם של אירועי קאטאקליזם  המתרחשים ביקום, במאמרו "הבזקי  קרני גמה מהתפוצצויות החזקות ביותר ביקום". הגילוי של הבזקי קרני גמה בשנות ה-70, שמקורם במרחבי היקום, הניח את היסוד לענף חדש באסטרונומיה, האסטרונומיה של קרני גמה. הניטור והאנליזה של ההבזקים מספקים לאסטרונומים כלי רב עצמה ל"חקר האובייקטים המרתקים ביותר כיום באסטרונומיה" (צבי פירן), כגון מותם של כוכבים ענקיים עם הליבה הקורסת לתוך חור שחור, או זוג של כוכבי נויטרונים מתמזג - שני אירועי קאטאקליזם ביקום המשחררים כמויות אנרגיה דמיוניות.
   

הדמיה ספרתית של השלב האחרון של מיזוג כוכבי נויטרונים זוגיים

לבסוף אנו מביאים מובאה נרחבת מספרו החדש של מריו ליביו שפורסם לאחרונה תחת הכותרת "האם אלוהים מתמטיקאי?". כמו בספרו הראשון "חיתוך הזהב" מריו ליביו נותן ביטוי אישי להיותו מוקסם מכוחה של המתמטיקה.

      אלכס מנס, עורך מדעי
      נאורה ברגר, עורכת האתר

---

לכל אוהדי פיזיקה פלוס מקוון, לכל מבקרינו וקוראינו, לכל אלה המאמינים כמונו בייעודנו להגדיל את החשיפה של המדעים הפיזיקאליים לקהלים רחבים יותר, אנו מפנים בקשה לסייע לנו כספית. זה חיוני על מנת לאפשר לנו הוצאות תדירות יותר וכל הטקסטים בשתי שפות, עברית ואנגלית. אנחנו מעוניינים לקבל חסות וכן לאפשר פרסומת. תמורת 1,000 דולר ארה"ב נמקם את הלוגו של הארגון הפותח חלון לארגון ע"י הקלקה על הלוגו. תרומות ניתן להעביר לחשבון הבנק של האגודה הישראלית לפיזיקה, בנק מזרחי טפחות, סניף 421  גן העיר, חשבון מספר 021-532931 . אפשר להעביר תרומות בהמחאה לידי החשב של האגודה הישראלית לפיזיקה, ד"ר ישראל מרדור, המרכז למחקר גרעיני נחל שורק, יבנה 81800 .