תקציר

המילטוןן, טריברס וממשיכיהם תרמו תרומה מזהירה למחקר המדעי. אולם הגיע הזמן להעמיד את הגן האנוכי במקומו. האבולוציה אינה כה תלויה בהבדלים ודמיון גנטיים כפי שזה נתפס, ככלל. למעשה, הצד החזק ביותר של האבולוציה - יצירת החדש - תלוי פחות באורגניזמים ובחיים, מכפי שסברו בדרך כלל. העתקת ה-DNA איננה אלא משהו שהתחיל עם המפץ הגדול - אפקט העתקה (אפקט Xerox) - המגמה של היקום הזה ליצור העתקים בכמויות כמעט אינסופיות. הברירה הטבעית - הצורך בהתאמה למגבלות סביבה - הופיעה בננושניות הראשונות של המפץ הגדול.

האיסטרטגיות האבולוציוניות היציבות פרחו מרגע שהקוורקים הראשונים התחברו לטריאומוירטים. שינוי והתחרות בין המאקרו-צבירים הגזיים הופיעו זמן רב לפני שנדלקו הכוכבים הראשונים. אפילו פרוטו-חברותיות ורישות בקנה מידה גדול הם מורשת עתיקת יומין של היקום. אריתמטיקה המילטוניאנית מבוססת על הירושה המשותפת, על המשפחה. מנקודת מבט של הפרוטונים - הכוכבים, מקרו-פרודות וכל צורות החיים הם בני דודים במשפחה אחת. כוכבי לכת, אבק, וצורות חיים - כולם ילידי המפץ הגדול. כל חיידק, צמח ובעל חיים עלי אדמות הוא בן דוד בשבט ה-DNA.

כל אורגניזם שהיה אי פעם הוא קרוב משפחה של יריבו, של מזונו, ושל כוחות הטבע הפועלים במורכבות היצירה, והקטסטרופה. דרך חדשה של הגדרת שאלות ותשובות מופיעה כאשר בוחנים את הדרוויניזם, את האריתמטיקה של הישרדות, וגם את תבנית נפש האדם בקונטקסט רחב המצטייר ע"י הקוסמולוגיה, האסטרופיזיקה, פיזיקת החלקיקים, מיקרוביולוגיה ופלאונטולוגיה. לאור האמור לעיל הגיע הזמן להערכה מחדש. איזה סגולות ירשנו מצורות חיים קדומות ומה הנחילה לנו המורשת הטרום-ביוטית?

האסטרונומים מתייחסים ללב הגלקסיות כאל גרעיניהן. האם זה שימוש נאות במילון ביולוגי? או, אחרת, איזה מצבור של מיליארדי מרכיבים אלמנטריים פיתח לראשונה את עקרון של בקרה מרכזית, שאנו מכנים נוקלאציה - הגלקסיות או התאים?