ג'והן בקל, שהלך לעולמו ב- 17.8.05, נהג לומר כי הוא עוסק בחקר האסטרופיסיקה "מכיון שזה כיף". עבור מישהו, שחוקר אסטרופיסיקה למען ה"כיף", הישגיו מרשימים למדי. 600 המאמרים המדעיים שפרסם נוגעים בכל תחום, כמעט, של אסטרופיסיקה מודרנית: אסטרופיסיקה של נייטרינים, חורים שחורים, מבנה כוכבים, מודלים של גלסקית "שביל החלב", מערכות כוכבים, קרינה קוסמית, קוואזרים ועוד.

הישגיו המדעיים החשובים והידועים ביותר של ג'והן הם תוצאה של מחקר, שנמשך לכל אורך הקריירה המדעית שלו, של ייצור נייטרינים ע"י ריאקציות גרעיניות בשמש. ג'והן הבין כבר בתחילת הדרך, כי מדידת שטף הנייטרינים המגיעים מהשמש תספק מידע ייחודי על המתרחש עמוק בתוך השמש, מידע שלא ניתן לקבל באמצעות טלסקופים, הבוחנים את השפה החיצונית של השמש בלבד. המדידות הראשונות של ריימונד דייויס (בסוף שנות ה- 60) גילו שטף קטן מזה שהתקבל בחישובים התיאורטיים של ג'והן באותו זמן. עם השנים, נוספו מדידות של שטף הנייטרינים מניסויים חדשים, ופורסמו חישובים תיאורטיים מדוייקים יותר של השטף (בעיקר ע"י ג'והן וקבוצתו). אולם, הפער בין השטף המחושב והמדוד, שנודע לימים בשם "בעיית הנייטרינים של השמש", נותר בעינו.

בעוד רוב חברי הקהילה המדעית נטו לייחס את הפער להבנה לקויה של מבנה השמש, טען ג'והן לכל אורך הדרך כי מודל השמש עליו מבוססים החישובים אינו הסיבה לפער. ג'והן החזיק בדעה, שהייתה דעת מיעוט, כי הגורם לאי ההתאמה בין השטף המדוד והמחושב קשור לפיסיקה חדשה ולא ידועה, למשל לתכונות לא ידועות של הנייטרינים. ג'והן חקר את כל היבטי הבעיה: אינטראקציות גרעיניות בשמש, שיפור מודל השמש, התקדמות נייטרינים בתוך ומחוץ לשמש. הוא היה החוקר הדומיננטי בתחום מתחילת מעורבותו במחקר ועד למותו בלא עת. "בעיית הנייטרינים של השמש" נפתרה רק לאחרונה, כשתוצאותיהם של ניסויים חדשים ומתוחכמים יותר הראו בצורה חד-משמעית כי הצדק היה עם ג'והן. למרבה המזל, ג'והן היה עדיין עמנו כשצדקת טענותיו המדעיות התבררה באורח דרמטי מתוצאות הניסויים החדשים.

ג'והן היה פיסיקאי עיוני ברוחו, אך היה מעורב לכל אורך דרכו בפרויקטים ניסיוניים ותצפיתיים, ואף ערך תצפיות אסטרונומיות בעצמו. תרומתו המפורסמת ביותר בתחום זה הייתה מעורבותו המדעית והמדעית-פוליטית באישור, בתכנון, בבניה ובהפעלה של טלסקופ החלל Hubble. ג'והן תרם תרומה חשובה ביותר, שתשפיע על חקר האסטרופיסיקה לשנים רבות, גם בזיהוי ובעידוד מדענים צעירים מבטיחים, שרבים מהם הפכו למובילים של קהילת האסטרופיסיקה בעולם.

ג'והן זכה בפרסים רבים, המשקפים את הכרת הקהילה המדעית בהישגיו. בין היתר, זכה ג'והן ב- 1998 במדליית המדע הנשיאותית של ארה"ב, על עבודתו העיונית על הנייטרינים של השמש ועל תרומתו לטלסקופ החלל Hubble, ב- 1992 במדליית NASA לתרומה יוצאת דופן לקהילה המדעית, על התצפיות שערך בטלסקופ החלל ועל מנהיגותו בתחום זה, וב- 2003 בפרס "דן דוד". ג'והן היה הנשיא הנבחר של החברה האמריקאית לפיסיקה.

מעבר לתרומותיו המכריעות למדע, ראוי ג'והן להיזכר בישראל באופן מיוחד בשל קירבתו המיוחדת לאסטרופיסיקה בישראל. במשך למעלה מ- 30 שנה תמך ג'והן באורח פעיל בחקר האסטרופיסיקה בישראל. הוא היה מורה דרך מדעי לאסטרופיסיקאים ישראלים רבים, שהוזמנו לעבוד בקבוצתו במכון ללימודים מתקדמים שבפרינסטון. הוא תרם תרומה משמעותית לייסוד קבוצות האסטרופיסיקה במכון וייצמן ובאוניברסיטת ת"א, והיה הכוח המניע בייסוד מצפה הכוכבים ע"ש וייס. ג'והן ביקר בישראל פעמים רבות, ואף בילה בה שנת שבתון. בעת ביקוריו שיתף פעולה עם עמיתים ישראליים, הרצה הרצאות מקצועיות והשקיע מאמץ מיוחד ביצירת קשר עם הדור הצעיר, דרך הרצאות פופולריות בעברית לתלמידי תיכון. ג'והן התמיד בשיפור העברית שבפיו, והיה קורא נלהב של ספרות עברית.

מתוך הכרה בהישגיו המדעיים ובתרומתו למדע בישראל, זכה ג'והן בתארי דוקטור לשם כבור מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת ת"א. ג'והן ייזכר בחיבה ע"י ידידיו הרבים בישראל.