אלקטרונים, נויטרינו, קוורקים - הם בין החלקיקים הבסיסיים ביקום שזוהו ע"י הפיזיקאים, שלכאורה אינם ניתנים עוד לחלוקה. אולם עבור הפיזיקאים הדוגלים בתורת המיתרים הגישה הרדוקציונית אינה עוצרת כאן.  לפי תורה זאת, אילו יכולנו לבחון חלקיקים אלה בדיוק רב יותר, דיוק העולה בסדרי גודל רבים מזה הניתן להשגה באמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו כיום, היינו מוצאים שחלקיקים אלה אינם "הבסיסיים" ואינם "נקודתיים" אלא בנויים מלולאה זעירה חד ממדית, כעין חוט רוטט בדומה למיתר, ומכאן – שמה של התיאוריה, תורת המיתרים. הסיבה העיקרית שהביאה את הפיזיקאים לצעוד צעד נוסף בכוון לרדוקציה של אלקטרונים, נויטרינו וקוורקים לממדים של מיתרים רוטטים, שאינם מדידים בשלב זה, ויש המטילים ספק אם הדבר יתאפשר אי פעם, היא בכך שתורת המיתרים מאפשרת לפתור את אי-התאימות בין תורת היחסות הכללית לבין מכאניקת הקוונטים. תורת המיתרים מנסה אם כן לפתוח את הקשר הגורדי העיקרי של הפיזיקה המודרנית.

הדגמה של רעיון המיתרים. אפשר להתחיל מכל פיסת חומר, במקרה זה, לדוגמה, תפוח. ברדוקציה הדרגתית, מתגלה המבנה, החל מאטומים, דרך הפרוטונים, נויטרונים ואלקטרונים, ובהמשך לקוורקים ולמיתרים בתחתית

הערת העורך: כתבה זאת היא מובאה של המחבר מספרו "היקום האלגנטי: מיתרי על, ממדים חבויים והחתירה לתיאוריה של הכול". תודתנו נתונה לפרופסור גרין ולמו"ל על הסכמתם לפרסום בפיזיקה פלוס מקוון.