המרחב הבינכוכבי מכיל אטומים ופרודות של גז וגם גרגירי אבק קוסמי. נוכחות האבק משנה את טבע האור של מקורות שמימיים שנמצאים מעברו השני של האבק: האור המגיע אלינו מוחלש וצבעו משתנה ליותר אדום. השפעה זו היא תוצאה של פיזור האור ובליעתו ע"י גרגירי האבק ומכונה "הכחדת אור בינכוכבית". ההכחדה מאופיינת ע"י עקום ההכחדה, המראה את מידת הכחדת האור כפונקציה של אורך הגל (בחזקת 1-). מדידות בשביל החלב שלנו ובשתי גלקסיות לווייניות לשביל החלב הצביעו על הבדלים משמעותיים בין שלשת הגלקסיות. הן בשביל החלב והן בשתי הגלקסיות האחרות אחד המאפיינים החשובים להבנת אופן הכחדת האור ע"י אבק הוא הגודל האופייני של הגרגירים. אופן ההכחדה של אור כוכבי "הענן הקטן של מגלן", אחת משתי הגלקסיות הלווייניות של שביל החלב, מראה שיש שם יותר גרגרים קטנים מאשר בשביל החלב. מחקרים לגבי טבעו של אבק בגלקסיות מרחוקות יותר מתבססים על סוג מיוחד של גלקסיות אליפטיות או עדשיות, שמראות פסי אבק ברורים. כיום נחקרו כשלשה תריסרי גלקסיות מסוג זה ולמרבה הפלא נמצא כי גרגירי האבק בהן דומים למדי. תוצאה מפתיעה בחקר התפלגות כוכבים בשביל החלב הצביעה על אפשרות קיום אבק קוסמי בגרגירים גדולים. סוג זה של אבק גורם להחלשות האור הנראה בלי תלות באורך הגל ויכול להשפיע על פירוש התוצאה שדורשת האצת התפשטות היקום.

דגימת האבק הבין-פלנטארי שנאסף ע"י מטוס U2 בשכבות הגבוהות של האטמוספרה.