לזכרו של ויטלי ל' גינזבורג חתן פרס נובל לפיזיקה ב-2003
גי דויטשר

50 שנה לאפקט אהרונוב-בוהם: AB50
(הערת עורך)

על אפקט אהרונוב-בוהם ויישומיו במיקרוסקופ אלקטרוני-פאזי
אקירה טונומורה

אנרגיה חיובית
יעקב וילנצ'יק, דוד אנדלמן ועמנואל פלד

החיים בפיזיקה ותחושת ההשתאות ההכרחית
לאון לדרמן, חתן פרס נובל בפיזיקה 1988

ננו-מערכות רב-פונקציונליות במימשק בין מדעי החיים ומדעים פיזיקאליים
וון היוק סו, יו-הון סו וגאלן ד' דטוקי

הרפובליקה הקטנה של המדע
מארסיה ברטוסיאק

עידוש חלש מקבל שרירים
פאול פרויס




  גיליון מספר 13 | 15.04.2010
הרפובליקה הקטנה של המדע


מארסיה ברטוסיאק


פרק מהספר "היום בו מצאנו את היקום"



בספרה "היום בו מצאנו את היקום" מספרת הסופרת מארסיה ברטוסירק את סיפורה של האסטרונומיה במחצית הראשונה של המאה ה-20. בתחילת המאה היה נדמה כי תמונת היקום הושלמה. השמש היא אחד הכוכבים בגלקסיה ספירלית שביל החלב, על מאות המיליונים הכוכבים המאכלסים אותה, ומעברה – ריק. בתוך התמונה "המושלמת" הזאת התגלו בכל זאת במספר הולך וגדל אובייקטים מטושטשים שהטרידו את מנוחתם של האסטרונומים. אט אט נוצרה ההבנה שהאובייקטים המסתוריים האלה אינם אלא גלקטיות רחוקות בעלות תצורות שונות, חלקן דומות לשביל החלב. בבת אחת "מצאנו את היקום" – גדול הרבה יותר, דינמי, עם הגלקסיות המתרחקות זו מזו במהירות ההולכת וגדלה.

בפרק המובא כאן (באנגלית) תחת הכותרת "הרפובליקה הקטנה של המדע", מספרת הסופרת את סיפורו של מצפה הכוכבים ע"ש גיימס ליק (James Lick) על הר המילטון, הנמצא בקצהו המזרחי של האוקיאנוס השקט, דרומית לחוף קליפורניה. היה זה מצפה כוכבים הראשון שהוקם גבוה על פסגת הר, פלטפורמת תצפית ייחודית באותם הזמנים, תחילת המאה ה-20, לחקר היקום. במקום זה נעשו התצפיות החשובות שהניחו את התשתית לתגליות ששינו את תמונת היקום.   



[הקליקו לקריאת המאמר באנגלית] [Click to read the article in English]


מארסיה ברטוסיאק

אודות המחברת :
מרשה ברטוסיאק (Marcia Bartusiak), כיום פרופסור אורח בתוכנית לימודים מתקדמים בכתיבה מדעית ב-MIT (המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס), ידועה היטב בכושרה למזג את הידע בפיזיקה עם כתיבה מדעית פופולרית. מחקריה נגעו להשפעת הקרינה על חומרים הנשלחים לחלל כחלק ממצפים אסטרונומיים המשוגרים למסלול, כולל את טלסקופ החלל האבל ו-International Ultraviolet Explorer. ברטוסיאק היא מחברת של מספר ספרי מדע פופולרי שזכו להצלחה גדולה, ביניהם "היקום של היום החמישי" (Thursday's Universe), "דרך היקום בחשכה" (Through the Universe Darkly), ו"הסימפוניה הבלתי גמורה של איינשטיין" – על המאמץ המתמשך לגלות גלי כבידה, ההוכחה הניסיונית האולטימטיבית של תורת היחסות הכללית של איינשטיין ו"ארכיון היקום" (Archives of the Universe) – תולדות התגליות הגדולות באסטרונומיה המסופרים דרך 100 פרסומים מדעיים מקוריים. ב-1982 הייתה מרשה ברטוסיאק האישה הראשונה לקבל את פרס הכתיבה המדעית המוענק ע"י המכון האמריקני לפיזיקה (AIP). היא קיבלה פרס זה שנית ב-2001 עבור ספרה "הסימפוניה הבלתי גמורה של איינשטיין".



 

[משלוח תגובה] [הדפסת דף זה] [שליחת דף זה] [דף קודם] [ראש הדף]  

בניית ותחזוקת האתר: נאורה neora.com